נודדת בין התחלות לסופים

​

​

פַּעַם רָצִיתִי לִהְיוֹת צִפּוֹר.

 

כָּזוֹ  שֶׁאֵינָהּ נֶאֱבֶקֶת  בְּכָבְדָן

שֶׁל הַמַּחְשָׁבוֹת

שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת עַל

גַּבָּהּ

 

נוֹדֶדֶת

בֵּין

הַתְחָלוֹת

לְסוֹפִים

 

אַחַת כָּזוֹ

שֶׁמַּקּוֹרָהּ חַד

כְּכִוּוּן

וּכְדִמְעָה אַחַת שֶׁל לֵב.

 

צִפּוֹר

שֶׁנּוֹצוֹתֶיהָ מַרְהִיבוֹת,

חֲקוּקוֹת

בִּשְׁלַל גּוֹנֵי זִּכָּרוֹן

וְהִיא

נֶעֱטֶפֶת בָּהֶן

כְּשֶׁהַיָּמִים קָרִים

וּסְעָרוֹת רוֹעֲמוֹת לְקִיּוּמָהּ.

רָצִיתִי

לִהְיוֹת

צִפּוֹר כָּזוֹ

אֲשֶׁר אֵינָהּ בּוֹרַחַת מִן הַסּוֹפִים

​

שֶׁמְּנַתֶּבֶת אֶת חַיֶּיהָ

בָּרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת

וּמְחַפֶּשֶׂת אַחַר מְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים

לִקְרֹא לָהֶם

בַּיִת

 

 

שָׁטָה

מֵעוֹנָה לְעוֹנָה,

 

מַפְעִימָה אֶת חַיַּי

כְּנוֹצָה הַזּוֹלֶגֶת בָּרוּחַ

 

כִּכְנַף חַיִּים

הַמַּתִּירָה לִי

לְהָסֵב גּוֹרָלִי

 

וְלִיצֹר מִכָּל סוֹף שֶׁנִּכְרַע בִּי

הַתְחָלָה.